שב"ח (שורדת בלתי חוקית) 6621-06-21

בפני הוועדה המייעצת לענייני מאוימים

כבד את אביך נ' ובחרת בחיים

ערעור על גזר דין מוות

אימאן

אימאן נכנסה לשטחי ישראל שלא כחוק, אבל המונח "שוהה לא חוקית" נסוג מפני המונח "בסכנת חיים".

היא הגיעה חבולה בפניה ובגופה, והציגה בפנינו תמונות של תנ"ך שרוף שאביה העלה באש, רגע לפני שנמלטה מפניו. כשברחה ממנו לראשונה והושבה בכפייה לביתו, הוא נתן לה שלושה ימים לחזור לאסלאם מן האמונה הנוצרית שבה בחרה. אחרת, כך איים, יהרוג אותה.

היה ברור שזה לא יהיה "תיק" רגיל. ליווי מהסוג הזה אינו מתמצה בכתיבת טיעונים משפטיים משכנעים. דרושה בו מלאכת מחשבת: מארג של פניות ותיאומים. "מנהלת שיקום" מאולתרת להצלת נפש אחת - המחייבת שילוב בין קמ"ט רווחה, שב"כ, קהילות דתיות וארגוני או"ם.

הצעד הראשון היה לייצב את הקרקע. להרגיע חשד ביטחוני ולהסביר את המורכבות. להבהיר שמדובר באיום על רקע כבוד המשפחה, בכפירה דתית, באלימות מתמשכת. במקביל, לבנות מעטפת יומיומית: לרתום קהילה שתספק קורת גג והגנה, מסגרת רגישה לטראומה ולתרבות; לשלב אותה בשיעורי שפה ובהעשרה; למצוא מטפלת רגשית מתאימה, לדאוג למימון, להתחיל בעבודה עדינה עם שבר נפשי עמוק של צעירה בת תשע־עשרה. ולצד כל אלה, לפתוח תיק התיישבות מחדש באו"ם. ולדעת שמרגע זה נכנסים לזמן המתנה.

המתנה היא חלק בלתי נפרד מהדרך. במקביל לשגרה השברירית, מתנהלות שנתיים של ועדות, מסמכים, ראיונות וראיות, שנבחנים גם במשקפיים ביטחוניים וגם במשקפיים דיפלומטיים. ובתוך כל המערכות הללו יש צעירה עם טראומה מורכבת סגורה במרחב מוגן. התקפי חרדה. קושי עמוק באמון. צורך עז באהבה ובשייכות.

כשהקושי הציף, החלה אימאן למתוח גבולות - לצאת בלי רשות, לא לשוב בזמן, להתקשר עם בחורים שלא ידוע מה טיבם, כמו שקורה לא פעם לצעירות במצבה. ברגעים ההם, נשמעו קולות שסברו שזה הרגע להשתחרר מייצוג. לטעון שאינה משתפת פעולה, שאינה עומדת בתנאים. הרי זה סיכון משפטי. סיכון ביטחוני. סיכון תדמיתי. סיכון להליך ההתיישבות מחדש.

הקשבתי. שקלתי. ידעתי שלפעמים צריך לדעת מתי להרפות. ידעתי שזה עניין עדין, כמעט אינטואיטיבי, שמחייב בדיקה פנימית כנה: למה אני מחזיקה? לשם מה? עבור מי?

מבחינתי, השאלה הרלוונטית ביותר לא הייתה אם היא מתנהלת נכון, אלא האם הסיכון פחת. והתשובה הייתה ברורה: לא.

ההתנהלות הכאוטית של אימאן לא החלישה את עילת ההגנה, היא חיזקה אותה. היא העידה עד כמה עמוקה הפגיעה וכמה יותר מתמיד היא זקוקה לעזרה ולקשר.

לייצג אדם בסיכון פירושו להבין שהוא עלול לסכן לעיתים את האינטרס של עצמו. הרבה יותר פשוט לייצג את מי שמשתף פעולה עם התכנית, אז מה עושים כשחלק מהתכנית של הנפש הוא גם ההתפרקות. והמשמעות של ליווי אדם בסיכון היא להישאר גם כשהטראומה מתנגשת בסיכויי ההצלחה.

באופן שקשה להסביר במונחים מקצועיים בלבד - האמון נשמר. הגורמים השונים קידמו את ההליך מהר מן הצפוי. כולם הצליחו לראות את גודל הצורך, ולשלוח אותה כפי שייחלנו: בכרטיס טיסה לכיוון אחד לעבר פרק חיים חדש.