פְּנֵי הַדֶּרֶךְ

מודל מִפְנֶה (מוּכָּרוּת, פרספקטיבה, נגישות, הנהגה עצמית) הוא מערכת חשיבה ופרקטיקה משפטית קהילתית, המבקשת להפנות את פני המשפט מן ההליך אל האדם, מן ההכרעה אל המשמעות ומן השליטה אל השותפות. המודל מפנה את המבט המשפטי אל מעבר לעובדות המקרה - אל פני הפונה, אל עולמו הפנימיו אל הקשר חייו. הוא מכיר בריבוי הפנים של כל אדם וביכולתו של כל אדם לִפְנוֹת לעזרה, לְפַנּוֹת מקום לשינוי ולהנהיג מפנה בחייו.

מוּכָּרוּת

הפניית הקשב מבעיה שיש לפתור אל האדם שיש לפגוש.

נראות: ראיית האדם, סיפורו ועולמו הרגשי.

הכרה: מתן תוקף לחוויה האישית, לפני גיבוש אסטרטגיה. האדם חדל להיות "מקרה".

היכרות: הפיכת ההליך והפעולות למובנים ולא מאיימים. ההליך חדל להיות זר.

פֶּרְסְפֶקְטִיבָה

הפניית המבט מן הרגע אל הרצף.

רב־ממדיות: ראיית האדם בהקשר חייו - הביוגרפי, המשפחתי, התרבותי והמבני.

מיפוי: זיהוי צרכים, חוזקות, חסמים, משאבים ואפשרויות במעגלי החיים השונים.

אינטגרטיביות: חיבור עומק בין משפט, רווחה, בריאות וקהילה, לעבר פתרון שנכון אנושית, ולא רק משפטית

נְגִישׁוּת

הפניית הידע מכוח סמוי למשאב משותף.

אוריינות משפטית: פישוט הליכים, זכויות ושפה מקצועית.

הפנמה: ווידוא הבנה מהותית - נגישות נבחנת במה שהופנם, לא במה שנאמר.

השתתפות: יצירת תשתית ידע לבחינת חלופות, גיבוש עמדה והשמעת קול, שותפות מדעת בקבלת החלטות.

הַנְהָגָה עַצְמִית

הפניית הכוח מן המייצג אל המיוצג.

ריבונות: החזרת השליטה לאדם וכיבוד מלא של בחירותיו, גם אם אינן "אידיאליות".

סוכנות: חיזוק תחושת האחריות, המסוגלות והיכולת להשפיע בכל החלטה.

הובלה: יצירת תנאים להתהוותה של עמדה אקטיבית ויוזמת.

המפנה כתנועה